אורחים נכבדים, חברים, דודים והורים
ערב טוב וברוכים הבאים.
ראשית תודה רבה לכל אורח, לזה שנשאר ולזה שכבר בורח.
להגיע לגיל הגברות זה כייף אבל…
להיות בת 12 זה לא קל בכלל.
כולם אומרים לי: את כבר בוגרת. צריך עכשיו להתנהג אחרת
או: לאן את ממהרת?
ואנחנו רק רוצים מהורים, שינסו גם הם להיות בוגרים.
יעזבו אותנו בשקט וילכו להתעסק בדברים אחרים.
ועכשיו ברצינות –
אמא. אני רוצה להודות לך היום. על כך שהבאת אותי עד לכן בשלום.
והענקת לי חיים ממש… חלום. לא חוסכת ממני דבר. לא בהווה ולא בעבר.

וגם לאבא אני מודה. תמיד מרא לי אהבה. לא שוכח אותי לפנק גם מקרוב וגם מהרחק.
וגם לאחותי הקטנה ברצוני להודות. למרות שאנחנו מתווכחות וגם הולכות מכות. תמיד כשצריך עזרה לקבל, היא עוזרת מבלי להתבלבל.

ואיך אפשר מבלי להזכיר כאן את סבתא_______ סבתא________ וסבא_______
שעושים לי בלאגן. תמיד מייעצים. תמיד דואגים. מחבקים. מנשקים ומפנקים.

ולסיום – אורחים יקרים. לא אוותר להזכיר אורח אחד חסר. סבא_____ עם הכרס והזקן
בתמונות עם המשפחה מטייל בקרוואן. אני בטוחה שהיה שמח אתנו. באהבה תמיד חיבק אותנו.

בספר הקוסם מארץ עוץ אומר הדחליל:
אני אבקש שכעל ולא לב. כי אדם טיפש לא יודע מה לעשות בלב גם אם יש לו לב.
ואילו איש הפח עונה לו: ואני בוחר בלב. כי שכל אינו מביא אושר ואושר הוא הדבר הנפלא ביותר בעולם.

ואני אורחים יקרים. מאחלת לכם ולי שנזכה גם בלב וגם בשכל.

המשך ערב נעים. ושוב תודה.